זה קורה לא מעט בסיטואציה של משא ומתן.
מתישהו משתררת שתיקה מתוחה .רק העיניים ננעצות בזוג העיניים של הצד השני. זה מעיק. מכווץ. האם להשפיל מבט או למצמץ? הרי זה אומר שהפסדתי נקודות בסיבוב. האמנם? האם זה חד משמעי? אז האמת היא שלא בהכרח חייבים לאמץ את הקוד הסמוי. הוא ניתן לשבירה. למשל באמצעות חשיפה.
אמירה כגון" לא יודע מה איתך, אני דמיינתי את זה קצת אחרת" / "נרדמה לי הלשון כי מזמן לא דיברתי" / "תשמע, אני מתחיל להתגעגע לשמוע את הקול שלך"
נכון. קל. הומור. אחת הדרכים הנפלאות לבנות קוד חדש בין שני הצדדים. והשילוב האפקטיבי ביותר הוא חשיפה והומור.
הרעיון הוא להיחשף אך באותה נשימה לא לאבד כח מול הצד השני. התוצאה יכולה להיות מעודדת ומפתיעה.
פתאום יכול לבצבץ לו חיוך מן הצד השני. גם לו קשה. גם הוא מכווץ. גם הוא אולי רוצה להגיע להבנה. מה קורה לנו? התקרבנו. מה הלאה אתם שואלים? זה תלוי רק בכם…!
